<h1>שבלי הלקט הלכ' יו"ט סימן ר"מ</h1>
<h2>דף טו:</h2>
תניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה וכו', וחייב אדם לכבד ימים טובים באכילה ובשתיה ובכסות נקיה דתני [ט"ז ע"א] תחליפא אבוהי דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוהי דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה, חוץ מהוצאת שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פוחת פוחתין לו ואם מוסיף מוסיפין לו. ותניא בתורת כהנים ביום הראשון מקרא קדש במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, וכתיב ביום השביעי מקרא קודש וכו' וכשם שמצוה לקדש ראשון ושביעי של פסח כך מצוה לקדש כל שאר ימים טובים שהרי בכולם נאמר מקראי קודש. תניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא אוכל ושותה או יושב ושונה, ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש, א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר [דברים טז] עצרת לה' אלקיך, וכתוב אחד [אומר] [במדבר כט] עצרת תהיה לכם, הא כיצד ר' אליעזר אומר או כולו לכם או כולו לה' אלוקיך ר' יהושע אומר חלקהו חציו לכם וחציו לה', והלכתא כר' יהושע. גרסינן בפסחים בפרק אלו דברים אמר ר' אליעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם דיום הוא שניתנה בו תורה לישראל. אמר רבא הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם דכתיב [ישעיה נח] וקראת לשבת עונג, ר' יוסף אומר הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם דמעיקרא להכי איתקן ימי משתה ושמחה כתוב. מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולה שתא לבר מיומא דעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורי דתני ר' חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. יש מקשין על הא דמר בריה דרבינא היכי הוה מתענה בימים טובים ובראשי חדשים. ומתרצים דיש לומר דסבר כר' אליעזר דאמר או כולו לה' או כולו לכם. ואכתי איכא תימא תינח ימים טובים שבתות וראשי חדשים מאי איכא למימר. ושמעתי מפרשין בשם רבינו אליעזר בר' יואל הלוי זצ"ל הוה יתיב בתעניתא כלומר אילו היה מזדמן לו תענית חלום הוה יתיב בתעניתא בכל יומא בר ממעלי יומא דכפורי ויומא טבא דעצרתא ויום דפוריא, דאי הוה מזדמן ליה לא הוה יתיב אבל הא פשיטא דלא הוה יתיב בחנם.
